6 תגובות בנושא “שיחות זום”

1. בדיקה של אבירם

   הגב

2. There are a few things in the spec that don’t have any browser support yet. One is the value “start end” which would align the first line as if was “start” and any subsequent lines as if it was “end”. Another is giving the value a string, like text-align: "." start; The text will aline along the first occurrence of that <string>, as in to line up a column of numbers along a decimal point.

   הגב

3. מדי פעם אפשר למצוא ברשתות החברתיות ובטוקבקים התייחסות למאמרים ולמחקרים מדעיים, אבל פעמים רבות ההתייחסות היא לטקסטים שלמעשה אינם מאמרים מדעיים.

   הדבר הראשון שחשוב להבהיר הוא שמאמרים מדעיים מתפרסמים בכתבי עת מדעיים מקצועיים. בלוגים ועיתונים יומיים אינם במות מדעיות מקצועיות. מאמר מדעי עובר ביקורת עמיתים וכל מילה בו נבדקת טרם הפרסום, בניגוד לבלוגים ולכתבות בעיתונות היומית.

   חוקרים שמפרסמים מאמרים מדעיים משתייכים כמעט תמיד לאוניברסיטה או למכון מחקר. לעתים נדירות לאדם פרטי יש משאבים וציוד הדרושים לערוך מחקר מדעי ולנתח את התוצאות שלו.

   הביקורת על מאמרים מדעים אינה מסתיימת לאחר פרסומם, הם נמצא תחת ביקורת קפדנית בלתי פוסקת. קורא מטיל ספק במאמר מדעי יכול לפנות לחוקר החתום על המאמר (או לחוקר הראשי, במקרה של צוות חוקרים) ולבקש את המידע המלא לבדיקה עצמאית, והחוקר חייב לספק אותו. כך קוראים המטילים ספק בתוצאות יכולים לבדוק אותן. חלק מכתבי עת מתחייבים לפרסם מאמר שמוכיח טעות שנעשתה במאמר אחר.

   חוקרים שואפים לביקורת מתמדת זו, לפרסום המחקרים שלהם בכתבי עת מדעיים. התהילה המתלווה לפרסום בעיתונות היא נחמדה, אך אינה משתווה להכרה של הקהילה המדעית, קבוצת העמיתים של החוקר המדעי. פרסום המחקר בכתב עת מדעי הוא עדות לכך שחוקרים אחרים מכירים בכך שהמחקר בעל ערך, התוצאות והעדויות שלו משכנעות, והוא מחדש בתחום שבו הוא עוסק. השאיפה של הקהילה המדעית היא תמיד להמשיך ולחקור, להמשיך ולגלות, גם כאשר גילויים אלה מפריכים ידע קודם. אין חוקר השואף לפרסם את המחקרים שלו בבמות שאינן מקצועיות, שאין בהן ביקורת.

   הגב

   1. נסיון של תגובה לתגובה

      הגב

4. בדיקה של תגובה נעוצה

   הגב

5. בדיקה של תגובה נעוצה חדשה

   הגב