אנו מתכבדים לפרסם לראשונה תוכנית פיתוח מקיפה ואינטגרטיבית של מערכת החשמל יחד עם תחזיות הביקוש לחשמל בטווח ארוך ומזמינים אתכם ואתכן להתייחס ולהשפיע

מה חשוב לנו להדגיש? 

תוכנית הפיתוח המוצגת הינה מאתגרת, הן בהיקפי הפיתוח הנדרשים בה והן במתן פתרונות שישמרו על יציבות המערכת בכל התרחישים. תוכנית זו תומכת ביעד הממשלה המכתיב ייצור בשיעור של 30% באנרגיות מתחדשות עד שנת  2030. 

תכנית הפיתוח מפרטת את רמת המורכבות הגבוהה הגלומה במעבר המהיר לייצור חשמל בקנה מידה נרחב באמצעות אנרגיה סולארית, המציבה בפני מתכנני מערכת החשמל ומקבלי ההחלטות במגזרים שונים במשק הלאומי אתגרים חסרי תקדים. ככל שרמת המורכבות של התוכנית עולה, כך גדלה החשיבות של שיתוף הפעולה בין כל השחקנים במשק. אנו מאמינים שבהתגייסות של כלל הגורמים הרלוונטיים במשק נוכל לממש תכנית שאפתנית זו.

כל אחד ואחת מאיתנו ימצא עצמו בשנים הקרובות נחשף להיקפי הפיתוח הללו, בנסיעה לאורך כבישי הארץ, בסמוך לישובים ואזורי תעשיה, ולעיתים גם בשטחים חקלאיים ופתוחים, לעיתים למורת רוחו.

האתגר העומד בפנינו אינו של חברת ניהול המערכת לבדה, זהו אתגרה של המדינה כגוף אחד ושל כל אחד מאזרחיה, ובאותו האופן, הצלחתה של חברת נגה במימוש התוכנית תיזקף גם לזכותו של כל אחד ואחת מאיתנו, ותהווה תרומה משמעותית לאספקת חשמל אמין, למאבק בשינויי האקלים, להפחתת פליטות וביצירת עולם טוב יותר עבור ילדינו.

חשוב שנקודת מבט זו תישאר איתנו גם כאשר היקפי הפיתוח מתקרבים אלינו.

לתכנית המלאה >>ראה/י קישור בראש העמוד

תחזית לביקוש חשמל טווח ארוך (2022 – 2050)

תוכנית הפיתוח האינטגרטיבית של משק החשמל המוצגת לפניכם, מתבססת על התחזית משנת 2017 (עד לשנת 2030).

לאור השינויים שהתרחשו בשנתיים האחרונות, ביצענו תחזית מעודכנת (לשנת 2022), לטווח ארוך (עד שנת 2050). מאחר והביקוש לחשמל מושפע בעיקרו ממזג האוויר, מהפעילות הכלכלית במשק, הצריכה ברשות הפלשתינאית וחמ"י וחדירה של רכב החשמלי,  המודל בנוי מארבעה תתי מודלים אשר כל אחד מהם משפיע בצורה שונה על הביקוש לחשמל. על ידי חלוקה זאת ניתן לאפיין בצורה טובה יותר תרחישים שונים של התנהגויות כלכליות, אקלימיות ואקסוגניות והוא מאפשר גמישות רבה והתמודדות טובה יותר עם אי הוודאות המלווה את תחזית.

הממצאים העיקריים בתחזית זו:  שיעור הביקוש לחשמל יגדל ב-3.1% בשנה בממוצע עד סוף העשור הנוכחי, בעשור הבא שיעור הגידול יהיה 3.8% בממוצע בשנה ובעשור לאחר מכן 3.4% בשנה. המגזר הביתי צפוי לגדול ב-3.5% בשנה, המגזר העסקי צפוי לגדול ב1.5% לשנה , מגזר המים צפוי לגדול בכ-4.5% לשנה וצריכת החשמל של הרשות הפלשתינאית צפויה לגדול ב-5% לשנה.

מהתחזית המעודכנת לשנת 2022 עולה כי אין הבדל מובהק בינה לקודמתה עד לשנת 2030, ההבדל בין שתי התחזיות יורגש החל משנת 2031 כתוצאה מצפי לחדירה משמעותית של רכב חשמלי, שלא בא לידי ביטוי בתחזית  הקודמת. 

כן השפעת עדכון התחזית על תוכנית הפיתוח עד לשנת 2030 תהיה שולית.

לתחזית המלאה לביקוש לטווח ארוך לחצ/י כאן 

מיפוי פוטנציאל ייצור אנרגיות מתחדשות

החלטת הממשלה שקבעה את ייעדי האנרגיה המתחדשת, לא קבעה את המיקומים בהם יוקמו המתקנים. היות ותכנית הפיתוח צריכה בין היתר לקבוע את פיתוח מערכת המסירה במטרה לתמוך בהוצאת האנרגיה ממתקני הPV  נערכה עבודת מיפוי אשר סקרה את פוטנציאל השטחים עבור מתקני ייצור באנרגיה סולארית, אשר בהם קיימת רמת ישימות סבירה למימושם עד שנת 2030, בהתייחס לפריסתם הגיאוגרפית. היקף השטחים שאותרו הוא כ- 180,000 דונם, ועבור היקף הייצור האפשרי בשטחים אלו נבנתה תוכנית הפיתוח תוך פריסה גיאוגרפית מתאימה. 

יש להדגיש כי השטחים שאותרו אינם כוללים את שטחי מערכת הביטחון, מתקנים אגרו-וולטאיים ומתקנים על מטמנות, בתי קברות וכו' (לגביהם אין כיום מידע). 

נמצא כי עיקר פוטנציאל השטחים מתרכז באזור הנגב המערבי, הגולן, עמק בית שאן, עמק יזרעאל והערבה ואפשרות למיקום של מתקני PV באזור לעיר ערד.  

כמו כן, בפוטנציאל מתקני יצור באנרגיה מתחדשת, נלקחו בחשבון המתקנים הסולאריים על גבי גגות, שיתרונם טמון בשתי סיבות עיקריות: שטחים מבונים זמינים במרכז הארץ, ומערכת הולכת חשמל זמינה לקליטה של אותה אנרגיה. לכן תכנית הפיתוח בחרה להגדיל את הצפי למימוש המתקנים על גגות לכ-150% מההערכה הבסיסית שהתקבלה בהתאם לנתוני רשות החשמל, כפי שמוצג בטבלת הסיכום שלהלן:

מערכת הייצור

תכנית הפיתוח של מערכת ייצור החשמל לטווח ארוך נועדה לקבוע את תוספת יחידות הייצור הנדרשות במערכת, סוגן, הספקן ומועד הפעלתן. התכנית נבנתה תוך שמירה על אמינות אספקת החשמל ושרידות המערכת, ובהתחשבות ביעד הממשלה לייצור של 30% אנרגיות מתחדשות בשנת 2030.

אי-הוודאות הגדולה לגבי הנחות יסוד שונות כגון: תחזית הביקוש לחשמל, היקף הייצור העתידי באנרגיות מתחדשות ועוד, מכתיבה את מרחב התרחישים העתידיים האפשריים. עבור כל אחד מהתרחישים בונים תוכנית פיתוח מיטבית של מערכת ייצור החשמל. 

אופטימיזציה של פיתוח מערכת הייצור לטווח ארוך בכל תרחיש מתבצעת תוך ניצול אופציית התכנון הדינאמי, לצורך תכנון הפיתוח של מערכת ייצור החשמל.

לאחר קבלת תוכנית הפיתוח האופטימלית בכל תרחיש, מתבצע דימוי שעתי מפורט של פעולת המערכת.

בהתחשב בתוכניות הפיתוח שהתקבלו עבור התרחישים השונים, נגה ממליצה על תוכנית פיתוח שתבטיח הספקה אמינה של חשמל, תוך מזעור עלויות ובהתחשבות באי-הוודאות הקיימת בגורמים השונים. כמו כן, תוכנית הפיתוח המומלצת מתחשבת גם בהיבטים דינמיים ובדרישות מערכת המסירה.   

תוכנית הפיתוח המומלצת של מערכת הייצור עד שנת 2030

* תוספת עד שנת 2026 (ומחז"מ בהספק MW100 בשנת 2027) הינן פרויקטים מתכוננים כבר היום

** מתקני אגירה בהיקף של כ-  MW 500 לרבע שעה לפחות לצורך אספקת שירותים נלווים

היבטים דינמיים בתוכנית פיתוח מערכת הייצור

שילוב יחידות מחז"מ חדשות ויעילות עם הספקים גדולים מאלה שקיימים במערכת עד היום, והגעה ליעד הממשלה של 30% ייצור באנרגיה מתחדשת עד 2030, מעמידים בפנינו אתגרים חדשים בשמירה על שרידות המערכת, וצורך בצבירת ניסיון תפעולי להתמודדות עם מגוון הנושאים הבאים: שינויים של אלפי מגווא"ט בשעה בייצור מתחדש, תנודתיות בייצור מתחדש, הפסקה/הפעלה של יחידות מחז"מ בכל יום (two-shift), שילוב אגירה באלפי מגווא"ט, שינוי בדרישות מיחידות ייצור סינכרוניות חדשות, הכנסת מצברים לבקרת תדר מהירה, ירידה באינרציה ובחוזק המערכת, ושילוב אמצעים לתוספת אינרציה.

הניתוח הדינמי בחן את האמצעים הנדרשים להתמודדות עם אירוע של התנתקות יחידת ייצור להבטחת שרידות המערכת, ונמצא כי:

• יש צורך בהקמת עתודה מיידית מהירה לבקרת תדר רציפה מסוג Fast Frequency Response (FFR) בהיקף של 400-500 מגווא"ט, שיכולה להיות מותקנת בכל מקום פנוי ברשת ההולכה.
• הסוללות המתוכננות להסטת עומס צריכות להיות בעלות יכולת תגובה באירועי תדר חריגים.
• נדרשת תמיכה בתדר מיחידות הייצור החדשות וממתקני האגירה, ובהתאם לכך יוגדרו הדרישות הטכניות מהן.
• יעודכנו הדרישות הטכניות מיחידות הייצור וההוראות לכוונון ההגנות כך שיתאימו לעבודה במערכת עם אינרציה נמוכה.
• ישולבו במערכת אמצעים מתקדמים (כמו ממירים מסוג GridForming, קונדנסורים סינכרוניים) שיספקו שירות נילווה להוספת אינרציה למערכת.

בנוסף, זוהה הצורך בהתאמת עתודות מסוגים שונים לתנודות ההספק שיופיעו בעקבות הייצור המתחדש.

תכנית הפיתוח למערכת המסירה (הולכה והשנאה) עד שנת 2030

מטרת הפיתוח של מערכת המסירה לאפשר אספקת חשמל תוך הבטחת אמינות, שרידות ויציבות מערכת במשטרי הפעלה שונים. מערכת המסירה אחראית לקליטת החשמל ממקורות ייצור ואספקתו לצרכנים, תוך מתן מענה לצרכים המשתנים של משק האנרגיה בישראל, הכוללים: שילוב של צרכנים בטכנולוגיות מגוונות, גידול העומסים בהתמדה, התייעלות אנרגטית, קליטה של מתקני ייצור ממקורות מתחדשים (30% בשנת 2030), יצור מבוזר במערכת החלוקה, קליטת מתקני ייצור במערכת ההולכה. 

תוכנית הפיתוח של מערכת המסירה  מתבססת על הפיתוח הנדרש של מערכת הייצור (תחנות כוח ומתקני ייצור/אגירה). 

המלצות למיקום גאוגרפי ומועד  הפעלת מתקני הייצור לרבות מתקני אגירה נעשו תוך לקיחה בחשבון של היקפי פיתוח מערכת המסירה,  תוך תיעדוף מתקני יצור באנרגיות מתחדשות ומיקום מתקני אגירת אנרגיה למקסום התועלות המערכתיות.

מערכת המסירה מתוכננת בהתבסס על יעדי ממשלה, צריכת החשמל העתידית, קריטריוני תכנון  ויעדים לאמינות ושרידות המאושרים ע"י משרד האנרגיה והחלטות רשות החשמל.

תוכנית הפיתוח של מערכת המסירה כוללת פרויקטים במערכת ההולכה וההשנאה, הנדרשים לצורך עמידה ביעדים לשרידות, אמינות ואיכות אספקת החשמל. הפרויקטים כוללים: הקמת קווי 400 ק"ו ו-161 ק"ו חדשים, שדרוג קווים קיימים, הקמת תחנות מיתוג 400/161 ק"ו ותחנות משנה חדשות, הרחבות ועבודות בתחנות מיתוג ותחנות משנה קיימות, פרויקטי אגירה מערכתיים, ועוד.

תוכנית הפיתוח כוללת מועדים חזויים לביצוע הפרויקטים, אשר נקבעו בהתאם ללו"ז לקידום תוכניות מתאר, רישוי והקמה. 

קריטריוני התכנון, מסדי הנתונים, התאמת תוכנית הפיתוח לתנאי אי-ודאות, פרויקטים עיקריים במערכת המסירה עד שנת 2030 ותיעדוף להקמת מתקני ייצור קונבנציונלי ומתקני אגירת אנרגיה מפורטים בתכנית המלאה.

להלן טבלת סיכום תוכנית הפיתוח של מערכת המסירה לשנים 2022-2030

על מנת לגבש תוכנית פיתוח ישימה שתענה להיבטים שצוינו לעיל ותוך מזעור ההשפעה הסביבתית, מנהל המערכת:

• פועל לקבלת מלוא הנתונים הנדרשים מכלל הגופים.
• מפעיל כלי סימולציה ממוחשבים מתקדמים תוך ביצוע  אינטגרציה של  פיתוח ההולכה היצור והאגירה כך שיינתן מענה אופטימלי לצרכי המשק הלאומי.
• פועל לקידום הפרויקטים הנדרשים ומנהל מעקב על התקדמות הפרויקטים, במידה ויהיו דחיות מהמועדים החזויים, יבוצעו פעולות תיקון  כולל פרויקטי גישור.

התנעת התכנון הסטטוטורי לקידום פרויקטים בתוכנית הפיתוחההליך הסטטוטורי לקידום תוכניות מתאר עבור תשתיות מערכת המסירה מהווה כיום מרכיב קריטי בפרוייקטים לתשתיות אלה. ההליך מתנהל במוסדות תכנון מחוזיים וארציים שבהם מיוצגים בעלי אינטרסים שונים המשפיעים בהכרח על מיקומה הסופי של התשתית, מאפייניה הפיזיים ועל משך הזמן שידרש עבור אישור התוכנית (שבלעדיו לא תיתכן הקמתה). הרגישות הגוברת בציבור ובמוסדות התכנון להשלכות הסביבתיות של תשתיות מערכת המסירה – בהתייחס לשטחים פתוחים, ערכיות אקולוגית, השפעה חזותית, סמיכות לאזורים מבונים והתייחסות להיבט שדות אלקטרו מגנטיים ועוד- משפיע על לוחות הזמנים לאישור תוכניות מתאר לתשתיות אלו, ומחייב בהתאם התחשבות בהליך הסטטוטורי בעת גזירת לוחות זמנים לתוכנית הפיתוח של מנהל המערכת.מוסדות התכנון ונציגי הציבור חייבים לאמץ לחיקם את ההבנה, כי רק הפעלת שיקול דעת מתכלל של מוסדות התכנון יאפשר קידום יעיל ומהיר של אישור תכניות סטטוטוריות  כך שיתאפשר למדינת ישראל להגיע ליעד של 30% אנרגיה מתחדשת בשנת 2030.בהתאם לתכנית הפיתוח יש צורך לפתוח הליך תכנוני מהיר לעשרות פרוייקטים במטרה לאשר תכניות שיאפשרו את ביצוע הנדרש לעמידה בייעדי תכנית הפיתוח.

• ניצול אופטימלי של משאבי הרשת (ההולכה וההשנאה). 
• הגדלת יכולת המערכת לקלוט מתקני יצור באנרגיות מתחדשות.
• צמצום השקעות תוך שמירה על קריטריוני התכנון.